<h1>התשב"ץ סימן רכ"ה</h1>
<h2>דף כט.</h2>
וספק אם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם אמרינן בתוך ל' יום חוזר לראש דודאי לא אמרו הואיל שאינו רגיל בו אבל לאחר ל' יום אינו חוזר לראש שכבר רגיל בו ולא שכח לאמרו אבל הר"ם ז"ל היה רגיל לאמרו בשמיני עצרת צ' פעמים אתה גבור לעולם משיב הרוח ומוריד הגשם כנגד ל' יום שהיה צריך לאומרו בכל [יום] ג' פעמים ועכשיו אם הוא מסופק אם אמר משיב הרוח אינו חוזר לראש לפי שבודאי אמרו ומביא ראיה מב"ק פרק כיצד הרגל (דף כד) ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כל שכן אף כאן אם [אמר] ל' יום ג' פעמים בכל יום ואחר ל' יום אם הוא מסופק אם אמרו או לאו אינו חוזר לראש לפי שבודאי אמרו וכבר רגיל בו הואיל ואמרו צ' פעמים בשעה אחת כמו שעלה לל' יום הוא רגיל בו ואם הוא מסופק אינו חוזר לראש ולא לתחילת הברכה והוא הדין לותן טל ומטר שצריך לומר צ' פעמים ואם ספק אם אמר אם לאו אינו חוזר לראש ולא לתחילת הברכה: הג"ה. ומיהו לא חזינן לרבנן קשישי מארץ צרפת דעבדי הכי דאין הנדון דומה לראייה דוקא גבי שור המועד דהוי טעמא משום דאתחזק ליגח והלכך אם הוחזק בשלשה פעמים רחוקות כל שכן בקרובות אבל משיב הרוח שאינו רגיל בו והדבר תלוי בהרגל לשונו כשהורגל לשונו על סדר תפילתו כשהתחיל התפילה כסדר הברכות מגן אברהם אתה גבור אבל כשמרגיל לומר אתה גבור לבדו בלא ברכה ראשונה דמגן אברהם משום הכי לא הוי חזקה כשאומר אותו כסדר עכ"ל.
